פרויקטים
הפרויקטים שלנו נוגעים במספר נושאי ליבה, ומבוססים ברובם על המנגנון העולמי לקיזוז וולונטרי של פליטת גזי חממה- Voluntary Social Carbon Offsetting
עוברים לאנרגיה ממקור מתחדש ונקי יחסית
מרגע שבני אדמה השיגו את יכולת השליטה באש, הפך השימוש במשאבי כדור הארץ לחימום, תאורה, ייצור חשמל, ולהנעת כלי רכב – לקטר הדוחף את ההתקדמות הטכנולוגית האנושית לאורך הדורות. אך לצד הברכה בייצור אנרגיה – נלווית גם קללה. אנרגיה ממקורות מחצביים שכוללת שריפת דלקים מאובנים כפחם, נפט וגז מחצבי (בשמו המכובס – גז טבעי) פולטת מזהמי אוויר וגזי חממה המניעים את שינוי האקלים. המעבר לצריכת אנרגיה באופן מאוזן וחסכני לצד הישענות הדרגתית על מקורות מתחדשים הפכו למחוייבי המציאות.
פרויקטים בתחום האנרגיה
פרויקטי עבר
קול דודי
החלפת מערכות הסקת מים המופעלות בסולר ובחשמל במערכות קולטי שמש מתקדמות.
תן גז
הפיכת כ-100 טון זבל אורגני לגז טבעי בשנה, באמצעות שני מתקני ביוגז מוסדיים אשר הוקמו בכפר הנוער “הדסה נעורים” בשרון, ובמושב אדרת בעמק האלה. המתקנים כוללים מערכת לחימום מי תפעול למטבח המוסדי – ומהווים מתקני חלוץ של חברת הומביוגז בישראל.
גנרטור אנושי
"הגנרטור האנושי" הוא מתקן דיווש המדגים אלטרנטיבה לייצור חשמל. המתקן מתחבר למערכת צריכת חשמל 220 וולט וניתן להפעיל באמצעותו צרכני חשמל שונים.ההפעילות היא ספורטיבית ויצירתית והמסר החינוכי עבר באופן חווייתי ומהנה.
הגנרטור האנושי הפיק אנרגיה במשך 13 שנים במאות ארגונים ואתרים, חברות ועמותות, מוסדות חינוך, מועצות, עיריות ויישובים. הערכה שמרנית גורסת שלפחות 10,000 אנשים דיוושו על המתקן הוותיק שיצא לפנסיה ב-2021
ממטרד יקר למשאב סביבתי
מדי שנה אנחנו מייצרים מליוני טונות של פסולת ובקצב גידול שנתי. הפסולת משונעת על גבי משאיות כפולות ונקברת באתרי הטמנה בנגב. שם, הופך הרכיב האורגני לגז החממה המזיק מתאן (CH4) – הקרוי גם "גז טבעי" ו"גז ביצות". רוב המתאן נפלט לאוויר תוך יצירת מפגעי ריח ומצטרף לשכבת גזי החממה בקצה האטמוספרה. רק מקצת מהגז נלכד ונשרף לייצור חשמל. בעוד שינוע מיון וסילוק פסולת עולים לרשויות המקומיות הון עתק והנזק הסביבתי הוא עצום, אנו דוגלים בצמצום היקף ייצור הפסולת במקור ופועלים להפרדת הפסולת ולניצולה לשימוש חוזר, מחזור, ייצור אנרגיה ודשן.
פרויקטים בתחום הפסולת
פרויקטי עבר
סימביוזה תעשייתית
פרויקט הסימביוזה התעשייתית פועל לאיתור “סימביוזות” – שיתופי פעולה הדדיים בין יצרני פסולת מהמגזר התעשייתי, העסקי והציבורי, לבין צרכני חומרי גלם. פסולת של יצרן אחד הופכת לחומר שימושי עבור יצרן אחר. הפרוייקט פועל להפחתת כמות הפסולת הנשלחת להטמנה, תוך ייצור תמריץ כלכלי לשימוש חוזר בפסולת או להגדרתה ושיווקה כחומר גלם. זהו פרויקט ביוזמת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי.
סימבה קומפוסט
עמדות קומפוסט שכונתיות הוקמו במספר ישובים במועצה האזורית מטה יהודה במטרה לעודד, וללמד את התושבים כיצד להפריד נכון את הפסולת האורגנית הביתית, כאשר הקומפוסט המוכן חולק חזרה לתושבים לדישון הגינות הביתיות.
פחם לעם
הפיכת פסולת עץ לביו-פחם (Biochar) להשבחת קרקע חקלאית ולקיבוע גזי חממה.
ביו-פחם משפר את תאחיזת המים, את המבנה הפיסי והכימי של הקרקע, ואת עמידות הצמחים בפני מחלות ומזיקים. יצור והשמה של ביו-פחם “נועל” פחמן אטמוספרי בקרקע בצורה יציבה. בישראל המייצרת מיליון ומאה אלף טון פסולת עץ בשנה מגזם חקלאי, דילולי קק”ל וגזם עירוני וכפרי – אין יצור ושימוש נרחב וראוי בביו-פחם.
פרוייקט 'פחם לעם' פעל להחייאת כלי העבודה החקלאי החשוב הזה, ושכלל אותו עם טכנולוגיה מודרנית בשלבי ההכנה, הפיחום והיישום בקרקע. מתקן הניסוי וההדגמה בכפר הנוער “עיינות” שליד נס ציונה, שימש להפיכת 2 קוב רסק עץ שמקורו בגזם כפרי לקוב ביו-פחם.
טיפול במקור
כפרי הנוער החקלאיים “עיינות”, "אלוני יצחק", וב-50 בתים פרטיים במ.א. מטה יהודה פתחנו ענף לגידול תרנגולות חופש על טהרת שיירי המזון. החניכים והתושבים למדו כיצד להפריד פסולת אורגנית רטובה, ולגדל תרנגולות בריאות ושמחות בלול. בלול של כפרי הנוער הפסולת עוברת בשלב הראשון עיכול אווירני (קומפוסטציה) במשך חודש, מושכת אליה חרקים ותולעים. כעת מאפשרים לתרנגולות גישה חופשית אל ערמת הקומפוסט המועשר ואלה חופרות בתוכה וניזונות משיירי מזון בלתי מעוכל, חרקים ותולעים. הביצים שהן מטילות בחופשי נאספות ונצרכות מקומית.
מרוב עצים – רואים יער
לעצים תפקיד מכריע ביכולת לשמר ואף להציל את הכדור עליו אנחנו חיים, לשפר את איכות החיים של בני האדם וכלל המערכת האקולוגית. העצים מפחיתים זיהום אוויר, מקבעים פחמן, מיצרים חמצן, מורידים טמפרטורות. נטיעת עצים מייצרת אחיזה בקרקע שמונעת סחיפה, ומעשירה את המגוון הביולוגי ואת פוריות הקרקע בשלל מיקרו-אורגניזמים, הנחוצים לתפקודה המיטבי של כל מערכת אקולוגית, קטנה כגדולה. במקביל, סביבת העצים משפרת את הבריאות הפיסית והנפשית של האדם. הקירבה לעצים מזמנת הזדמנות לעצור את שצף החיים ולהיזכר ביופיו של הטבע סביבנו.
פרויקטים בתחום נטיעת עצים
פרויקטי עבר
עץ אחד
בשנים 2011- 2020 פעל פרויקט "עץ אחד", בו הבאנו את היער אל העיר. נטענו שתילי קק"ל ב"פעוטוני-עצים" בדליים על גגות מבנים, בתוך קמפוסים של חברות עסקיות ובחצרות בתי ספר. לאחר שנת גידול בדליים נתרמו השתילים לישובים ולמוסדות שונים לצורך נטיעתם. מכאן התפתח פרויקט יער האקלים שממשיך ומלווה את העצים אל נטיעת הקבע שלהם בקרקע.
מחקלאות הרסנית מבוססת כימיה לחקלאות מחדשת המבוססת על ביולוגיה
חקלאות היא הממשק הגדול ביותר של האנושות עם הטבע, וללא שינוי דרסטי בשיטת הממשק החקלאי אנחנו מאבדים במהירות את היכולת שלנו לגדל מזון ומגבירים את משבר האקלים. הקדמה האנושית ניתקה הלכה למעשה את הקשר שבין גידול המזון לצריכתו. שוק המזון מבוסס על שרשרת ארוכה ומורכבת של מתווכים, כאשר תקלה באחד המרכיבים מערערת את בטחון אספקת המזון. לצד הנוחות הנלווית לרכש מזון בסופרמרקט מתאפיין השוק במחירים גבוהים, איכות ירודה ונזקים סביבתיים בלתי הפיכים.
פרויקטים בתחום החקלאות
זמר אהבה לים
פעילות אנושית ובראשה דייג יתר וזיהומים יבשתיים וימיים הפכו את מזרח הים התיכון מבית גידול שוקק חיים למדבר כחול. תהליכי מאקרו כפתיחת תעלת סואץ ושינוי האקלים מדרדרים את יכולתה של מערכת החיים הימית העדינה להשתקם. פעולות שימור כגון שמורות טבע ימיות, צמצום פלסטיק חד-פעמי בחופים ומבצע הצלת הצבים הן סנוניות של שינוי תפיסתי – ואולם ראוי להשקיע הרבה יותר מאמצים ומשאבים על מנת לשקם ולחדש את הים.
פרויקטים בתחום השיקום הימי
פתרונות טבעיים ומלאכותיים למיתון החום בתוך ישובים
אפקט החום העירוני נוצר מכיסוי שטחי אדמה טבעיים בבטון ובאספלט, מפעילות אנושית הפולטת חום הכוללת תעשייה, תחבורה וצפיפות אנושית – ומחסימת תנועת האוויר ע"י מבנים. הצורך הדחוף בקירור והצללה של המרחב העירוני מתגבר לנוכח שינוי האקלים ופתרונות טבעיים ומלאכותיים לקירור והצללה דרושים כיום יותר מבעבר