עלינו

יוזמת האנרגיה הטובה (ע”ר) היא מיזם חברתי לשינוי אקלים. העמותה הוקמה בשנת 2006 על ידי איל ביגר, ופועלת מאז במטרה להגביר את המחויבות האנושית לשמירה על הסביבה. לאורך השנים, היוזמה מפתחת פרויקטים ייחודיים המדגימים את הכדאיות החברתית, הכלכלית והסביבתית של יישום אקולוגיה מעשית. בעבודתנו, אנחנו שמים דגש על שיתופי פעולה שמערבים את המגזר הפרטי והציבורי, מוסדות חינוך והקהילה הרחבה, מתוך תפיסה שרק כך יבוא שינוי אמיתי ועמוק.

היוזמה מקדמת פתרונות ישימים ויצירתיים המותאמים למגזרים השונים ואופיים הייחודי, החל מחברות פרטיות ומפעלים תעשייתיים, דרך רשויות מקומיות וכפרי נוער ועד למשקי הבית. מחויבים לאתיקה סביבתית ולכלכלת משאבים אחראית הצופה לעתיד, הפרויקטים עוסקים באנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת מושכל, נטיעת עצים, חקלאות מחדשת ושיקום ימי. כמי שלעתים מקדימים את זמנם, פתרונות בתחומים אלו גם הפכו במרוץ השנים למדיניות שמאומצת על ידי גופים ממשלתיים, רשויות ויזמים.

אנחנו פועלים באנרגיה טובה לקידום התנהלות מקיימת במטרה לפתוח את הראש ואת הלב לנושאים הסביבתיים. כשנדרש, אנחנו גם עומדים נגד רוחות של אנרגיה רעה, כפי שהוכחנו כאשר הובלנו את הקואליציה של המאבק בהפקה של פצלי שמן בעמק האלה, עמק מושבנו קרא/י עוד.

קיבלנו עולם אחד, מיוחד – לטפח ולשמור. את חלקנו הצנוע בעניין זה אנחנו עושים באמונה שלמה ובהנאה לא מבוטלת. 

היוזמה על ציר הזמן

2003
2004
2006
2007
2008
2008
2009
2009
2010
2011
2012-2014
2013
2015
2016
2017
2018-2020
2021
2022
2023
ביודיזל משמן פלאפל
איל ביגר הופך שמן משומש לביודיזל להנעת רכבו
תוכנית עמיתי הסביבה של מרכז השל
פרויקט גמר ראשון בתחום האשראי הפחמני
הקמה
פרויקט ראשון לאיזון פחמני - ויהי אור
ייצוג החברה האזרחית בועידה לפיתוח מקיים באו"ם
שעת כדור הארץ
הפעלת הקונצרט המרכזי באמצעות גנרטור ביודיזל ומתקן דיווש להפקת חשמל
תחילת פרויקט "איזה זבל"
הפרדת פסולת אורגנית ב"ארומה"
פרויקט "קול דודי"
תיקון דודי שמש ומערכות סולאריות לחימום מים בפריפריה
ועידת האקלים בקופנהאגן
יוזמת האנרגיה הטובה יועצת רשמית של נשיא המדינה שמעון פרס לאיכות הסביבה
פצלי השמן
תחילת המאבק קרא/י עוד
פרויקט ראשון לנטיעת עצים עירונית
במחלף הסירה בהרצליה
פצלי השמן
היוזמה מובילה ומרכזת את מאבק התושבים וארגוני הסביבה בפצלי השמן
דיזינגוף סנטר
נטיעה ראשונה של פעוטון עצים על הגג. ממשיך עד היום!
תחילת פרויקט "חראם על הזבל"
הפרדת פסולת אורגנית בקרב תלמידים בדואים להזנת בע"ח.
פרויקט "פחם לעם"
הפיכת פסולת עץ לביו-פחם (Biochar) ושילובו כתוסף בקרקע
תחילת פרויקט "מכת שמש"
הקמת מערכות סולאריות על גגות מוסדות ציבור
הקמת פרויקט הצלת השוקולד
The Cocoa Cure Centre קרא/י עוד
נטיעה של חורשת "יער האקלים" הראשונה
מאד הוקמו עוד 50 חורשות (נכון לתחילת 2023)
פרויקט "שירת העשבים" - חקלאות מחדשת
יוצא לדרך
סקר "שירת הים" לשיקום ימי
יוצא לדרך

עקרונות ודגשים בעבודתנו

עבודה לאור עקרונות בינלאומיים

עבודה לאור עקרונות בינלאומיים מקובלים לאיזון פחמני חברתי

כל פרוייקט שנבחר, מתוכנן ומבוצע על-פי קווי היסוד שלנו ועל בסיס עקרונות בינלאומיים מקובלים לאיזון פחמני חברתי:
תוספתיות – Additionality – פירושו שפרויקט לאיזון פחמני מתבצע “בנוסף” או “מעבר” לתרחיש העניינים הרגיל. עקרון זה מבטיח שצמצום פליטת גז”ח מפרויקט כלשהו נוספת לצמצום שהיה קורה בלאו הכי. הפרויקטים שלנו לא היו מתרחשים ללא הסבסוד שמעניקה מכירת האשראי הפחמני וללא הדחיפה הרעיונית, הטכנולוגית ו/או האדמיניסטרטיבית במסגרת הפרויקט. דוגמא א’: נטיעת עצים ביער במסגרת אירועי ט”ו בשבט היא פעולה מבורכת וחיובית אך היא מתבצעת בלאו הכי ואיננה תוספתית. נטיעת עצים על שטח בור עירוני מוזנח היא פעולה תוספתית.
תרומה חברתית – Social Carbon Projects עבודתנו מכוונת להשגת תועלת חברתית מתוך הכרה שהפתרון לבעיה הסביבתית טמון בשינוי התנהגותי ולא רק בטכנולוגיות משופרות. הפרויקטים הייחודיים שלנו מתמקדים בשילוב בין אנשים, מודעות ציבורית וטכנולוגיה. רוב הפרויקטים מכוונים לצמצום הפער החברתי ומבוצעים בקרב אוכלוסיות עם מודעות סביבתית נמוכה, ויכולת כלכלית מוגבלת לניצול טכנולוגיות נקיות וחסכוניות יותר. מוטבי הפרויקטים שלנו כוללים ילדים נזקקים, כפרי נוער, קהילות בפריפריה הישראלית, תושבי אזורים מוחלשים ועוד.
מחויבות לאתיקה סביבתית

מחויבות לאתיקה סביבתית ולכלכלת משאבים אחראית

צמצום התלות בדלקים מחצביים (נפט, פחם וגז טבעי) להפקת אנרגיה: במאה ה-21 ברור שלא נוכל להמשיך ולקיים את האוכלוסיה האנושית במתכונת החיים המקובלת כיום תוך הישענות על אנרגיה ממחצבים. דלדול מקורות אלו עקב שימוש יתר, והזיהום הסביבתי הניכר ששריפתם גורמת אינם יכולים להמשך לעד. ניצול האנרגיה הקיימת באור ובחום השמש, בתנועת הרוח וגלי הים, בזרימת נהרות, בצימוח יבשתי ומימי, ובחום האדמה הוא צו השעה. דרוש שינוי ערכי מעמיק ורחב כדי לצלוח את המעבר מהתלות במחצבים לאנרגיה נקייה ובת-קיימא. עלינו לקדם בד בבד צמצום כללי של השימוש באנרגיה ע"י התייעלות, ושילוב של מקורות מתחדשים מהם מפיקים את האנרגיה השימושית.
הפיכת פסולת ממטרד למשאב: אנו דוגלים בצמצום היקף ייצור הפסולת במקור ומוצאים דרכים יצירתיות להפרדת הפסולת במרחבים הביתיים, העסקיים, והתעשייתיים ופועלים לניצול בשימוש חוזר, מחזור, ייצור אנרגיה ודשן
שמירה על שטחים פתוחים: ישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות בעולם. הגידול הדמוגרפי לצד השטח המוגבל מאיימים תדיר על שמירתם של שטחים פתוחים (טבעיים וחקלאיים) אשר מופרים כשטחים לבניה, תשתיות ומחצבים. החשיבות לשמירה על השטחים הפתוחים ודאי ניכרת גם במרחב העירוני, המאייש כ92% מאוכלוסיית המדינה. השטחים הפתוחים בערים מצומצמים ומוגבלים, אך מסבים איכות חיים ואושר צרוף שלא יסולא מפז.
הגברת המודעות הציבורית לנושא הסביבה

הגברת המודעות הציבורית לנושא הסביבה ושיתוף הציבור בפעולות מעשיות

אנחנו שמים דגש על שיתופי פעולה שכוללים את המגזר הפרטי והציבורי, מוסדות חינוך והקהילה הרחבה. ההבנה שלנו היא שרק כך יגיע שינוי אמיתי ועמוק.
הגברת המחויבות של המגזר העסקי

הגברת המחויבות של המגזר העסקי בשיקום האקלים וכדור-הארץ

חברות המתחייבות לעשייה סביבתית ולמעורבות חברתית, מראות לסובבים אותן איך נכון להתנהל ולייצר ערך משותף – להן, למחזיקי העניין ולעולם כולו, וכיצד ניתן להצליח מבלי לבוא על חשבון משאבי הטבע והסביבה אלא מתוך דאגה כנה להם עבור כולנו ועבור הדורות הבאים.
הציפייה מעסקים היא לא רק לצמצם את ההשפעות השליליות שלהם על החברה והסביבה, אלא להעצים את האימפקט החיובי שלהם על הסובב אותם. מחזיקי עניין כמו לקוחות, משקיעים, ספקים, עובדים, רגולציה, תקשורת ואחרים עוקבים אחר ההתנהלות של העסק ולפי זה מקבלים החלטה אם לאהוד אותו ולשתף עמו פעולה או לגבש עמדה שלילית כלפיו המהווה סיכון משמעותי עבורו בפעילותו.