הקדמה האנושית ניתקה הלכה למעשה את הקשר שבין גידול המזון לצריכתו. שוק המזון מבוסס על שרשרת מורכבת של מתווכים האחראיים על אספקת מזון מהשדה לשולחן. לצד הנוחות הנלווית לרכש מזון בסופרמרקט מתאפיין השוק במחירים גבוהים, איכות ירודה ונזקים סביבתיים. גם בטחון אספקת המזון תלוי בגורמים רבים המחוברים בשרשרת. תקלות באחד המרכיבים (שדה, איסוף, שינוע, עיבוד, הפצה ומכירה) עשויה להשפיע על הזמינות ובעיקר על המחיר באופן דרסטי.

פרויקט "ישראל ביצינו" הופך פסולת אורגנית מזהמת לביצי חופש – חלבון מקומי ואיכותי ממקור חי. לאחר יישום שלב חינוכי שבו למדו חניכי כפר הנוער החקלאי "עיינות" (הסמוך לנס-ציונה) מדוע כדאי להפריד פסולת רטובה ולטפל בה מקומית – הוקם ענף ניסיוני לגידול תרנגולות חופש על טהרת שיירי המזון. טון וחצי זבל אורגני משונע על-ידי החניכים ללול בכל שבוע. בלול מעורבב הזבל עם חצי טון רסק עץ בערימות קומפוסט גדולות שאינן נגישות לתרנגולות. הפסולת עוברת עיכול אווירני (קומפוסטציה) במשך חודש, ומושכת אליה חרקים ותולעים. בשלב זה מאפשרים לתרנגולות גישה חופשית, והם חופרות בערימה ומחסלות את שיירי המזון הבלתי מעוכל, ואת החרקים ותולעים. התרנגולות, שאינן ניזונות מגרעינים מיובאים (המגודלים בשיטות שאינן מקיימות) מטילות ביצי חופש מקומיות ובכך הופכות את הזבל למזון מקומי עתיר חלבון.