פרויקט "דרך הפחם" פועל להפיכת פסולת עץ לביו-פחם (Biochar) ולשילובו כתוסף קרקע.
הפרויקט תוכנן לנוכח האתגר המשולב של ריכוזי גזי חממה (גז"ח) מרקיעי שחקים, שריפה ו/או הטמנה של פסולת אורגנית מעוצה, ודלדול פוריות הקרקע.
תהליך ההמרה של עץ לביו-פחם נקרא פירוליזה – ומשמעו פירוק תרמי.
יצור והשמה של ביו-פחם נחשב לאסטרטגיה קריטית לצמצום ריכוז גז"ח מכיוון שהתהליך "נועל" פחמן אטמוספרי בקרקע בצורה יציבה.
בישראל המייצרת מיליון ומאה אלף טון פסולת עץ בשנה מגזם חקלאי, דילולי קק"ל וגזם עירוני וכפרי – אין יצור ושימוש נרחב וראוי בביו-פחם.

זהו פתרון שמשנה את חוקי המשחק בהתמודדות עם שינויי האקלים, והגיע הזמן לאימוץ נרחב שלו בארץ!

אבותינו ידעו להכין ולהצניע ביו-פחם בקרקע חקלאית יחד עם גללי בע"ח – והופעת הדשנים הכימיים השכיחה את הידע העתיק. מחקר מודרני בארץ ובחו"ל מוכיח שביו-פחם משפר את תאחיזת המים, את המבנה הפיסי והכימי של הקרקע, ואת עמידות הצמחים בפני מחלות ומזיקים. "דרך הפחם" מכוון להחייאת כלי העבודה החקלאי החשוב הזה, ומשכלל אותו עם טכנולוגיה מודרנית בשלבי הכנת חומר הגלם, הפיחום והיישום בקרקע.

מתקן הניסוי וההדגמה שלנו – "להביור 1" ממוקם בכפר הנוער "עיינות" שליד נס ציונה. זהו מתקן מנתי (Batch Retort) ההופך 2 קוב רסק עץ שמקורו בגזם כפרי לקוב ביו-פחם. התוצר מקבע כטון וחצי של גזי חממה באופן יציב למאות שנים, וניתן להשתמש בו לטיוב קרקעות. אנחנו מתנסים בחומרי גלם מגוונים, במשטרי פיחום שונים, ובייעול שיטות ההכנה והטיפול בחומרי גלם ובתוצר הפחמי. אנחנו בוחנים את איכות התוצר, את פליטת מזהמי האוויר , ואת ערכם של תוצרי הלוואי הנוזליים/מוצקים – חומץ עץ (wood vinegar) וזפת.

בשלב הבא אנו מתעתדים להצניע ביו-פחם בקרקע, ולפתח אמצעי יצור רציף ובעל קיבולת. אנחנו מכוונים לספק מוצר איכותי לשוק המצע המנותק, לתעשיית שתילי החקלאות ולפרויקט הלאומי לטיהור קרקעות מזוהמות. בשלב זה אין כוונה ליישום נרחב היקף בקרקע חקלאית.
הפרויקט מבוצע בסיוע ד"ר אלן גרבר ממחלקת קרקע ומים של מכון וולקני. אנחנו מודים לד"ר גרבר על התמיכה המדעית ועל האנרגיה הטובה הניתנים בשפע.